#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו.: 'אמר ר' מאיר מדבריהם למדנו ששורפים תרומה טהורה עם הטמאה בפסח א&quot;ל ר&quot;י אינה היא המידה' מדברי מי למדנו? ולמה אמר לו ר&quot;י שאינה היא המידה? ומה שיך כאן מודה ר' יהושע וכו'?	"ר&quot;ל בשם בר קפרא ור&quot;נ אמר רבה בר אבוה: אין לפרש למדנו מר&quot;ח סה&quot;כ ששם זה באב וולד דאורייתא והוי טמא וטמא, וכאן זה טהור וטהור, אלא ממחלוקת ר&quot;א ור' יהושע, שר&quot;י התיר לטמאות תרומה שנופלת לגת טמאה ואינו יכול להציל רביעית בטהרה, [ומדויק כפרושם במשנה ומודים ר&quot;א ור&quot;י וכו']. ר' יוסי טען שאינה היא המידה שרק שם התיר ר&quot;י שיש הפסד מרובה של החולין.<p dir=""rtl"">ר' אסי א&quot;ר יוחנן: נלמד מר&quot;ח סגה&quot;כ והוא דיבר באב דאורייתא והולד נטמא במשקים שנטמאו בשרץ ור&quot;מ סבר שהוא דרבנן ואפ' הכי התירו לו להוסיף טומאה כיון שיש עליו טומאה דרבנן, ודימה לחמץ בשש שעות שהוא גם איסור דרבנן. ר' יוסי סובר שמשקים מטמאים אוכל מדאורייתא ולכן אינה היא המידה שבר&quot;ח סגה&quot;כ שניהם טומאה דאורייתא וכאן זה איסור דרבנן וטומאה דאורייתא. והוסיף לומר לו שגם ר&quot;י שהתיר לא התיר אלא בתלויה וטמאה ולא בטהורה וטמאה.</p>"	פסחים טו.:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו.: האם מותר לשרוף תרומה טהורה של חמץ עם הטמאה בפסח ומדוע? (קודם שעה שישית, בשעה שישית ולאחר שש)	"במשנה ר&quot;מ התיר ור' יוסי אסר. <p dir=""rtl"">לר&quot;ל בשם בר קפרא טעמו של ר&quot;מ שמתיר כר' יהושע שכל דבר שהולך לאיבוד מותר לאבדו, ור' יוסי אסר שר' יהושע לא התיר אלא במקום הפסד מרובה. ואם כן המחלוקת בין קודם שש (כך משמע ברש&quot;י, אבל בתוס' נראה שאין לשרוף קודם שש, שימתין שמא ימצא אוכלים) ובין בשעה ששית ואפ' בשביעית.</p><p dir=""rtl"">ר' אסי א&quot;ר יוחנן טעמו של ר&quot;מ שלומד מר&quot;ח סגה&quot;כ שמותר לאבד איסור דרבנן עם דאורייתא ולכן קודם שעה ששית לכו&quot;ע אסור שאין איסור דרבנן, בשעה ששית נחלקו ר&quot;מ ור&quot;י האם התיר ר&quot;ח סגה&quot;כ טומאה דרבנן עם טומאה דאורייתא ולכן נחלקו בחמץ דרבנן עם טומאה דאורייתא, אבל טומאה דאורייתא עם דאורייתא ודאי התיר, ולכן בשעה שביעית לכו&quot;ע מותר לשרפם יחד שזה חמץ דאורייתא עם טומאה דאורייתא.</p>"	פסחים טו.:		
